הסבר כללי

לכל אדם יש קוד גנטי מסוים (גנום), שבא לידי ביטוי ב-DNA שלו. ה-DNA מורכב מ-23 זוגות של כרומוזומים, כאשר על כל כרומוזום יש מספר גדול של גנים.

בכל זוג כרומוזומים יש כרומוזום אחד שקיבלנו מאבינו, ואחד שקיבלנו מאמנו. כאשר קיימת מוטציה באחד הגנים אצל אחד ההורים, לרוב זה לא יורגש מכיוון שרוב הסיכויים שלהורה השני אין מוטציה באותו גן ולכן ההורה השני למעשה “מחפה” על המוטציה אצל ההורה הראשון. כאשר לשני ההורים יש מוטציה על אותו גן, יש סיכוי שיווצר מצב בעייתי עבור התפתחות הילד.

סוגי לבקנות

לבקנות נחלקת באופן כללי ללבקנות עורית-עינית (OCA), לבקנות עינית (OA) ולבקנות כחלק מתסמונת הכוללת מאפיינים אחרים – תסמונות מסוג Hermansky Pudlak Syndrome, Chediak Higashi Syndrome, Griscelli Syndrome, Waardenburg Syndrome ודומיהם.

עד כה נמצאו 21 גנים הגורמים לתסמונות שונות של לבקנות, מתוכם 6 גנים הגורמים ללבקנות עורית-עינית בלבד ללא מעורבות מערכות אחרות:  TYR, OCA2, TYRP1, SLC45A2, SLC24A5, LRMDA הגורמים בהתאמה ל- OCA1-7 (הגן הגורם ל- OCA5 עדיין לא נמצא). לבקנות עינית אוטוזומית רצסיבית נגרמת גם כן ע”י מוטאציות בגנים אלו, בעוד לבקנות עינית בתאחיזה למין (OA1) נגרמת ע”י מוטאציות בגן GPR143. מוטאציות בגנים TYR, OCA2, SLC45A2  הן הגורם העיקרי ללבקנות באוכלוסיות לבנות כולל אוכלוסיות ישראליות.

לבקנות מסוג 1 (OCA1) 

הוא הסוג השכיח ביותר של לבקנות בעולם, וגם באוכלוסיות הישראליות, ונובע ממוטאציות באנזים טירוזינאז החיוני ליצירת הפיגמנט מלנין. סוג זה של לבקנות נחלק לשני תת-סוגים כשהמופע של תת הסוג OCA1A הוא החמור ביותר וכולל העדר מוחלט של הפיגמנט מלנין בעור בשיער ובעיניים. כתוצאה מכך, העור והשיער לבנים, הקשתיות בצבע תכלת, והליקוי בראיה חמור. תת הסוג OCA1B מאופיין בהעדר חלקי של הפיגמנט מלנין וכתוצאה מכך העור בהיר אך לא לבן, השיער בהיר (בצבע פלטינה, צהוב או בלונדיני בהיר) והקשתיות בהירות. הליקוי בראיה יכול להיות בכל התחום בין קל מאוד עד חמור. כ- 400 מוטאציות הגורמות ללבקנות נמצאו בגן הטירוזינאז באוכלוסיות לבנות.

לבקנות מסוג 2 (OCA2)  

הוא סוג פחות חמור של לבקנות הדומה מבחינת המופע ל-OCA1B, והליקוי בראיה יכול להיות בכל התחום בין קל מאוד עד חמור. בסוג זה של לבקנות פיגמנטאציה יכולה להתפתח עד גיל 10. לבקנות מסוג 2 נגרמת ע”י מוטאציות בגן OCA2 – גן גדול מאוד הכולל מעל 200 מוטאציות ידועות הגורמות ללבקנות (מוטאציות פתוגניות), אולם בגן זה קיימות מאות מוטאציות נוספות שאינן גורמות ללבקנות (מוטאציות לא פתוגניות). לבקנות מסוג 2 היא השנייה בשכיחותה באוכלוסיות העולמיות והישראליות, ובעלת שכיחות דומה ללבקנות מסוג 1 בקרב יהודים אשכנזים.

לבקנות מסוג 3 (OCA3) 

נקרא גם לבקנות חומה, ומופיע בד”כ באוכלוסיות אפריקאיות או אפרו-אמריקאיות. הלבקנות נגרמת ע”י מוטאציות בגן TYRP1. באוכלוסיות לבנות דווחו רק מקרים בודדים של לבקנות מסוג 3 ועד כה לא נמצא סוג זה של לבקנות באוכלוסיות הישראליות.

לבקנות מסוג 4 (OCA4) 

נראה מבחינה קלינית כמו לבקנות מסוג 1 או 2 ונגרם ע”י מוטאציות בגן SLC45A2. לבקנות מסוג זה היא השלישית בשכיחותה באוכלוסיות העולמיות וגם באוכלוסיות הישראליות. סוג זה של לבקנות שכיח מאד במזרח הרחוק.

לבקנות עינית נגרמת ע”י הגנים הגורמים ללבקנות עורית-עינית (OCA1-4), ומהווה וריאציה קלה של היפופיגמנטאציה עורית-עינית.  כמו-כן, לבקנות עינית מסוג OA1,  נגרמת ע”י מוטאציות בגן GPR143 הממופה לכרומוזום X (המחלה מורשת מאמהות בריאות הנושאות את המוטאציה לבנים בלבד). הלקות בראיה יכולה להיות קלה מאד עד חמורה.

אבחון הלבקנות וייעוץ גנטי

אבחון לבקנות מתבצע ע”י רופא עיניים ילדים המתמחה בתחום זה. האבחון כולל בדיקת עיניים מקיפה ע”י רופא עיניים ואופטומטריסט ולעיתים בהתייעצות עם רופא עור. אבחון הילד הלבקן כולל גם בדיקה של ההורים מבחינת פיגמנטאציה של העור והעיניים, ולעיתים אף בדיקת עיניים מקיפה. בלבקנים בהם מדובר בלבקנות קלה, קל מאד לא לשים לב לסימנים העדינים המעידים על לבקנות, ויש צורך בבדיקה קפדנית ע”י מומחה בעל ניסיון רב בתחום אבחון הלבקנות. במקרים מועטים בלבד יש צורך במעורבות רופאים מתחומים אחרים כדי לאבחן לבקנות סינדרומית.

ייעוץ גנטי מתבצע לאחר השלמת האבחון של הילד הלבקן. הייעוץ כולל חקירה גנטית בה נשאלים ההורים על מקרים נוספים של לבקנות או ליקויי ראיה במשפחה המורחבת, נבנה עץ משפחה מפורט, כולל ארצות מוצא. ההפניה לבדיקה המולקולרית, היא התאם לממצאי החקירה הגנטית.

בבדיקה המולקולרית מאותרות המוטאציות הגורמות ללבקנות באחד מהגנים הידועים שפורטו למעלה, ומאושר סוג הלבקנות. במקרים בהם צפוי מופע חמור של לבקנות ביילוד (נכות בראיה), קיימת אפשרות למנוע לידת לבקן, במידה ואותרו שתי המוטאציות הגורמות ללבקנות במשפחה הגרעינית ושני ההורים מעוניינים בכך. האפשרויות השונות למניעת לידה של לבקן מוסברות בפירוט ע”י היועץ הגנטי (טרום נישואין, טרום השרשתי וטרום לידתי).

שאלות ותשובות בענייני גנטיקה ולבקנות

מחברי דף המידע:

ד”ר קלאודיה יהלום, מנהלת מכון מיכאלסון לשיקום הראיה, מחלקת עיניים, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים.

ד”ר ענת בלומנפלד, מנהלת המעבדה הגנטית מולקולרית, מחלקת עיניים, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים.